מחוננות – הגדרות, סוגים ומאפיינים

מהי מחוננות ? האם זו מנת משכל גבוהה, חשיבה יוצאת דופן? כישרון בתחומים יצירתיים? בעשורים האחרונים מתברר שמחוננות היא לא תופעה אחידה, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים אינטלקטואליים ורגשיים. במאמר זה נציין סוגי מחוננות מרכזיים, נבחן את ההבדלים בין ההגדרות המסורתיות לבין המודלים החדשים, ונבין איך כל ילד יכול לגלות את תחום המחוננות הייחודי שלו.

ההגדרה הקלאסית: מחוננות אינטלקטואלית

המונח מחוננות אינטלקטואלית מתאר רמה גבוהה במיוחד של יכולת שכלית וקוגניטיבית ביחס לגיל. ההגדרה המסורתית נשענת על מדידת מנת משכל (IQ) ומזהה מחוננים כמי שנמצאים ב-2.5% העליונים באוכלוסייה, כלומר, בעלי ציון IQ של 130 ומעלה.

אבחון מחוננות נעשה על-ידי פסיכולוג או נוירופסיכולוג מוסמך וכולל:

• הערכה - פגישה להכרת הרקע הכללי וההיסטוריה ההתפתחותית של הנבדק.
• אבחון - מבחנים מותאמי גיל הכוללים הבנה מילולית, לוגיקה תפיסתית, מהירות עיבוד וזיכרון עבודה וכדומה. נבדקים גם קשב, זיכרון ופרופיל רגשי אישיותי.
• דו"ח -  לכל אחד מהמבחנים ניתן ציון, ובסך הכול מחושב ציון IQ ככלי לצורך קביעת מנת משכל.
• פגישת משוב - הנוירופסיכולוג נפגש עם הנבחן וההורים כדי להסביר את התוצאות ולמסור את הדו"ח.

באופן כללי, ציון IQ ממוצע הוא 100, מחוננות מתחילה סביב 130, ו-IQ של 160 ומעלה נחשב לרמת מחוננות-על (או "גאונות").

מודלים חדשים להגדרת אינטליגנציה ומחוננות

ההגדרה הקלאסית שתוארה לעיל, שמדגישה יכולת קוגניטיבית כללית ומבוססת על ציון IQ גבוה - נחשבת כיום למצומצמת ולא מספקת. מודלים מודרניים טוענים כי אין מבנה יחיד של אינטליגנציה, וכי מחוננות היא מכלול של תכונות מרובות - ולא כולן אינטלקטואליות: גם מוטיבציה, דימוי עצמי גבוה ויצירתיות נחשבים היום לרכיבים מרכזיים בהרבה מההגדרות המורחבות של מחוננות.

וכך, בניגוד להגדרה המסורתית, מודלים עדכניים של אינטליגנציות מרובות מגדירים מחוננות כיכולת להצטיין בתחומים שונים - קוגניטיביים, אקדמיים, יצירתיים, מנהיגותיים, אמנותיים ואף פסיכומוטוריים - ולא כציון IQ בלבד.

להלן שלושה מודלים בולטים המשפיעים עד היום על עולם המחקר והחינוך:

מודל שלוש הטבעות - רנזולי (Renzulli, 1986)

מודל זה מגדיר התנהגות מחוננת ולא אנשים מחוננים, והוא משמש מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. 

רנזולי מתאר את המחוננות כאינטראקציה בין שלושה מרכיבים:

1. יכולת מעל הממוצע
2. רמת מחויבות גבוהה למשימה
3. רמת יצירתיות גבוהה

ילדים המגלים חפיפה בין שלושת התחומים הללו זקוקים למגוון רחב של הזדמנויות ולתוכניות חינוכיות מותאמות, שאינן נכללות בתכניות הלימוד הרגילות. לפי רנזולי, מורים רבים יכולים לזהות תלמיד מחונן גם לפי תחושת בטן, גם אם אותו תלמיד אינו מקבל ציונים גבוהים במבחנים פורמליים.

תאוריית האינטליגנציות המרובות - גארדנר (Gardner, 1986)

על פי גארדנר, קיימים לפחות שמונה סוגי אינטליגנציה, וכל אדם מחזיק בפרופיל ייחודי של חוזקות אישיות:

• אינטליגנציה לוגית-מתמטית - חשיבה מתמטית ופתרון בעיות.
• אינטליגנציה מילולית-לשונית - שליטה בשפה ויכולת ביטוי גבוהה.
• אינטליגנציה מוזיקלית - הבנה של צלילים, קצב והרמוניה.
• אינטליגנציה מרחבית - תפיסה חזותית-מרחבית מפותחת.
• אינטליגנציה גופנית-תנועתית - שליטה מוטורית מדויקת.
• אינטליגנציה בין-אישית - הבנת רגשות ומניעים של אחרים.
• אינטליגנציה תוך-אישית - מודעות עצמית ויכולת רפלקציה.
• אינטליגנציה טבעית - זיקה לעולם הטבע והבנה סביבתית.

לפי גישה זו, המחוננות אינה נמדדת על פי קריטריון אחד בלבד - ואדם יכול להיות מחונן במוזיקה בדיוק כפי שאחר מחונן בפיזיקה.

המודל המובחן של מחוננות וכישרון - גנייה (Gagné, 1992)

מודל זה מציע הבחנה בין מחוננות לבין כישרון. לטענת גנייה, מחוננות היא יכולת טבעית בתחום אחד או יותר, ואילו כישרון הוא מימוש היכולת בפועל בעזרת גורמים "מזרזים" כמו הכוונה, תמיכה סביבתית או מסגרת לימודית מתאימה. ההתפתחות תלויה במידה רבה באותם זרזים המסייעים להפוך את היכולת לכישרון מעשי.

המודל הזה גם מכיר בחשיבותם של מזל ונסיבות; שהרי לא כל ילד מחונן נחשף בהכרח לגירויים ולהזדמנויות שיאפשרו לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו.

מחוננות בחינוך

השימוש הראשון במבחני IQ היה למטרות איתור מחוננים ושיבוץ תלמידים במערכת החינוך - משום שהוראת תלמידים מחוננים מציבה אתגרים ייחודיים ודורשת התאמות שלא קיימות בכיתות רגילות. 

בארצות הברית, למשל, מוגדר "תלמיד מחונן ומצטיין" כמי שמפגין פוטנציאל לביצוע ברמה גבוהה במיוחד ביחס לבני גילו; בין אם בתחום האינטלקטואלי, היצירתי, האמנותי, המנהיגותי או האקדמי. תלמידים כאלה זקוקים להזדמנויות למידה מתקדמות ופעילויות העשרה שאינן ניתנות במסגרת בית הספר הרגילה.

בפועל, בישראל ובעולם, אין כיום הגדרה מוסכמת אחת למחוננות, והנושא עדיין נתון לוויכוח ולמחקר מתמשך. ברוב מערכות החינוך בעולם, תהליכי האיתור והשיבוץ לתוכניות מצטיינים ומחוננים נשענים במידה רבה על מבחני IQ, ומזמינים לתוכניות את התלמידים הנמצאים בקרב 2.5 האחוזים העליונים באוכלוסייה.

מחוננות היא רק הפוטנציאל 

לכל ילד מחונן פוטנציאל להתקדם בתחומים בהם יכולותיו - מתמטיקה, שפה, מוסיקה או ספורט. כדי לזהות, לטפח ולממש את הפוטנציאל חשוב לאתר את הילד המחונן.

במערכת החינוך מתחיל תהליך האיתור עם מבחן מחוננים כיתה ב, במעט אזורים בארץ נבחנים לראשונה במבחן מחוננים כיתה ג'.

[acf_faq]